בוקר טוב :) במסגרת המפגש שיתקיים מחר, אציג יחד עם מירב מלכין מחברת Outburn את הפרויקט בשלב בו הוא נמצא. עיקר המפגש יוקדש לדיון בכמה סוגיות מרכזיות שעומדות לפנינו, ורלבנטיות לכלל ארגוני הבריאות בישראל שירצו לממש את הפרויקט בהמשך או להצטרף לפרויקט הקיים. נשמח להתייחסויות במפגש עצמו או פה בפורום, בשרשורים יעודיים לכל סוגיה. תודה :) סוגיה 1- טכנולוגית: משמעות מימוש תהליך סנכרוני בהיבט הטכנולוגי ומשמעות הגדרת טיימאאוט מבחינת חוויית משתמש סוגיה 2 - סטנדרט FHIR: האם אמורים להיות מוגדרים שדות חובה בהגדרת התהליך של מרשם דיגיטלי או שכל ארגון יגדיר לעצמו ולידציות המותאמות לצרכיו העסקיים סוגיות 3+4 - עסקי: האם בעת העברת מרשם דיגיטלי, המטופל מקבל מסמך נלווה למרשם ("הוראות לתרופות"), העתק מרשם (שאינו בר ניפוק), המלצות לתרופות (מרכיב במכתב השחרור)? סוגיה 5 - רוקחות: האם מגדירים שדות חובה במבנה המרשם - שבהיעדרם משלוח דיגיטלי יידחה ע"י קופת החולים? (גודל מנה, מס' פעמים ביום, משך הטיפול וההוראות לאופן המתן)? האם נדרש פה פתרון רגולטורי שיחייב ערכים אלו ו"יישר קו" בין כלל ארגוני הבריאות?

מסיבות שונות, אופן ניהול מרשם בבתי החולים שונה מזה הנהוג בקופה: קופות החולים מנהלות קטלוג תרופות אשר מגדיר בין השאר את האריזות השונות הקיימות לכל תרופה. בתי החולים אינם מכירים את הקטלוג ולא יכולים להתאים את אפשרויות הרישום לקופות שונות בכל פעולת הפקת מרשם. על כן, הוחלט שבתי החולים יעבירו את המינון, וחישובים נוספים ייערכו בקופת החולים בהתאם ללוגיקה עסקית מקובלת. אולם, מסתבר ששדות אלו אינם שדות חובה בעת הפקת מרשם, ועל כן מרשם יכול להגיע ללא נתונים אלו. כיום, במידה ומגיע מרשם נייר כך, הוא לרוב יידחה ע"י בתי המרקחת או ייעשה מאמץ מיוחד ליצור קשר עם הרופא הרושם כדי לקבל פרטים. בעיה נוספת היא ערך "כמות לניפוק". עקב המבנה הטכני הקיים במערכות בתי החולים, שדה אינו מתאר את בהכרח את גודל המנה (למשל 5 מיליליטר), אלא עלול לתאר כמות אריזות (למשל 5 סירופים). על כן זה לא שדה חובה, ונערך דיון האם לא להוציאו לחלוטין ממבנה המרשם בבית החולים.

במצב הקיים היום, ישנו עותק פיזי בלבד של כל מרשם הניתן למטופל, ובעת ניפוק התרופה – המרשם הפיזי נשאר בבית המרקחת וכך מוודאים כי המטופל רוכש את התרופה פעם אחת בלבד. במעבר למשלוח דיגיטלי של המרשם, נדרש למנוע מצב בו המטופל מקבל שני עותקים של המרשמים, כאשר אחד ינופק ממקור דיגיטלי ואת השני הוא יוכל לרכוש באמצעות מרשם הנייר. בעת ניפוק תרופה מרשם דיגיטלי נחסם, אולם לא ניתן יהיה לדעת האם המטופל רכש את התרופה באמצעות מרשם נייר טרם לכך. על כן, נדרש לייצר מצב בו המטופל מקבל עותק אחד בלבד, דיגיטלי או נייר. במידה והודפס מרשם נייר, האפשרות למשלוח מרשם דיגיטלי תחסם, ולהיפך.

הנתונים הבאים מבוקשים עבור שלב הניפוק בבית המרקחת, ככל שמתעורר צורך בבירורים מול הגורמים בבית החולים או כדי לבצע בדיקות משלימות בצד של קופת החולים. נתונים אלו הם חובה עבור שלמות התהליך בצד של מכבי אך מנוהלים בכמה ריסורסים של FHIR ולא מנוהלים במרשם עצמו (MedicationRequest) ואין מדובר בשדות חובה. נשאלת השאלה האם אמורים להיות מוגדרים שדות חובה בהגדרת התהליך של מרשם דיגיטלי או שכל ארגון יגדיר לעצמו ולידציות המותאמות לצרכיו העסקיים: 1. שם רופא.ה (Practitioner) 2. רישיון רופא (Practitioner) 3. שם מחלקה + טלפון (Encounter) 4. שם בית חולים (Encounter)

פירוט הסוגיה: שליחת מסר של מרשם דיגיטלי מבית החולים לקופת חולים אמורה להיות סינכרונית על מנת להבטיח הפקת מרשם למבוטח בכל מצב. בסיום התהליך יש שתי תוצאות אפשריות: 1. ככל שההעברה הדיגיטלית הצליחה - יונפק מרשם דיגיטל 2. ככל שהעברה נכשלה (מכל סיבה שהיא) - המערכת בצד בית החולים תזהה את הכשלון ותדפיס מרשם נייר כדי להבטיח את שלמות התהליך נדרש ליישם את המרשם הדיגיטלי באופן סינכרוני. בנוסף, במצבים מסוימים הכשלים ינבעו מבעיות טכניות או תקשורת, ולכן חובה להגדיר טיימאאוט למשך הזמן המוקצה לניסיון שליחה דיגיטלי שבסופו המערכת בצד ביה״ח תדפיס מרשם נייר. חשוב לציין שבזמן הטיימאאוט, הרופאה המנפיקה את המרשם ממתינה לתשובת המערכת ולא יכולה לסיים את התהליך.